באילו מקרים אנחנו יודעים שעלינו לעשות בדק בית בניהול כלכלת המשפחה?

באילו מקרים אנחנו יודעים שעלינו לעשות בדק בית בניהול כלכלת המשפחה?

מהו ניהול נכון של כלכלת המשפחה ?

מה נכון לעשות?

קודם כל, מה שנכון למשפחה אחת לא בהכרח נכון למשפחה אחרת. כל משפחה צריכה לנהל את תקציבה לפי יכולותיה וערכיה. אבל הבסיס, הצורך להתנהלות נכונה – משותף לכולנו.

מהם הסימנים לכך שאנחנו לא מנהלים נכון את התקציב המשפחתי?

•        אנחנו נמצאים במינוס בחשבון הבנק.

•        יש לנו מלא כסף ששוכב ב"עובר ושב" סתם.

•        יש מתח תמידי בבית סביב הנושא הכלכלי.

•        אנחנו לא מבינים לאן בורח לנו הכסף?

•        אנחנו לא חוסכים.

•        אנחנו לא מצליחים לחסוך.

•        אנחנו לא מצליחים לממן את כל מה שאנחנו צריכים.

•        אנחנו חוששים משיחת הטלפון מהבנק.

•        אין לנו יכולת לקנות רכב חדש/ לצאת לחופשה/ להחליף דירה/ להתכונן לקראת הוצאות בלתי צפויות/ לחגוג אירועים משפחתיים.

•        אנחנו לא יודעים מה יש לנו בהיבט הפיננסי: קופות גמל? קרן השתלמות? ביטוחים?

  • אנחנו מתנהלים ולא מנהלים את עצמנו.

אבל אפשר גם אחרת!

אפשר לחיות בלי חובות, אפשר להבטיח את העתיד הכלכלי שלנו וכמובן גם את ההווה. זה לא בשמיים רק צריך להחליט שהולכים על זה. רוצים להיות במקום כלכלי טוב יותר מזה שאתם נמצאים בו כעת? לצאת מהמינוס? לרכוש עוד דירה להשקעה? לחסוך לטובת הילדים? כל אחד יכול.

אז איך עושים את זה? עשרה צעדים בלבד לניהול כלכלי נכון:

  1. החלטה: הבסיס של כל פעולה היא קבלת החלטה. החלטתם? הקשה מאחוריכם. ללא החלטה לא תהיו מחויבים לתהליך. שתפו את כל בני המשפחה. ספרו להם על ההחלטה, חשיבותה ומשמעותה, על כך שאתם יוצאים לדרך חדשה, טובה יותר, נכונה וחשובה וכי לכולם יש בה חלק והיא לטובת כולם.  הסבירו כי עשויים להיות שינויים בבית בהיבט הכלכלי בתקופה הבאה. קבלו את ברכת הדרך ושיהיה בהצלחה!
  2. איסוף נתונים: אחת הסיבות להתנהלות  כלכלית לא נכונה היא חוסר ידע בנתוני ההכנסות וההוצאות שלכם, מה שמקשה על  השליטה בהתנהלות הכלכלית המשפחתית. כדי להתקדם בתהליך ולבנות את  התמונה הכוללת אספו את כל הנתונים הכלכליים שיש ברשותכם (נתוני ההכנסות וההוצאות – לשלושת החודשים האחרונים):

1.       תכניות חסכון:  פיקדונות, ביטוחים, קופות גמל וקרנות השתלמות ועוד. רכזו אותם ברשימה אחת. זה הנתון שיראה לכם חלק מתמונת המצב הכלכלית העתידית שלכם

2.       ההכנסות: משכורת, פנסיה, שכר דירה  הכנסות קבועות שונות. רכזו את כל אלה ברשימה נפרדת.

3.       ההוצאות: כרטיסי אשראי, פנקסי צ'קים, פירוט חשבונות הבנק, חובות, הלוואות ועוד. עלינו לרכז גם את ההוצאות העתידיות להן התחייבנו כגון תשלומים בכרטיסי אשראי, הלוואות שיהיה עלינו להחזיר וכדומה.

  1. מיפוי הנתונים: רכזו את הנתונים שאספתם. את נתוני ההכנסות החודשיים רכזו ברשימה אחת כך שתכלו לדעת כמה כסף במצטבר נכנס כל חודש לחשבונכם. את ההוצאות רשמו על פי נושאים: מזון, בילויים, חוגים, אחזקת בית ורכב, תרופות, וכן הלאה, על פי תחומי החיים. אל תשכחו את הכסף המזומן שאתם מושכים, נסו לפצלו לסעיפים השונים. רכזו את סך כל ההוצאות כולל התחייבויות עתידיות. מכוון שיש לכם נתונים של שלושה חודשים אתם יכולים לחשב את ההוצאה החודשים הממוצעת בכל סעיף. הכניסו תיקונים עונתיים: בגדים בחגים (לדוגמא: אם מוציאים על ביגוד בפסח 1000 ₪, הוסיפו להוצאת הביגוד הממוצעת לחודש עוד 83 שקלים), קייטנות בקיץ וכדומה.. לאחר שעשינו זאת, נגלה אם ישנו פער בין ההוצאות וההכנסות. במידה וישנה יתרה שלא מנוצלת, נדע כמה נוכל לחסוך בכל חודש ולהבטיח את עתידנו בהיבט הכלכלי. במידה ואנחנו חורגים – נדרש שינוי התנהלותי.
  2. תכנון ראשוני: ראו את סך ההוצאות  מול ההכנסות שלכם. האם הפער שלילי? ישנן שתי דרכים למציאת פתרון: הגדלת הכנסה וצמצום הוצאות.
  3. הגדלת הכנסה: עלינו לבחון האם יש לנו דרך להעלות את רמת ההכנסה שלנו. כדאי לבחון האם זהו הזמן הנכון לבקשת העלאה או קידום בעבודה, האם קיימת אפשרות לקחת משרה נוספת, או האם מעבר לתפקיד דומה או בכיר יותר בחברה אחרת יכול לשפר את רמת ההכנסה שלנו. גם עבודה נוספת מעבר לעבודה הקבועה עשויה לעזור מאוד להרים את הראש מעל המים., עלינו לזכור כי ככל שנעלה את רמת ההכנסה נקטין את הפער בינה לבין ההוצאות ונדרש לצמצום קטן יותר לצורך יציאה ממינוס.
  4. צמצום הוצאות: הרבה מאוד דרכים יכולת להקל על אופן צמצום ההוצאות המשפחתיות: כדאי לבדוק מהן ההוצאות הגדולות והאם אנחנו יכולים להצטמצם בהם. מהן ההוצאות הקטנות והאם הן נדרשות?  האם אנו חברי אוכלוסייה הזכאית להנחות, כמו סטודנטים , הסתדרות המורים, "חבר" ,  הגיל השלישי ועוד,  ונצלו אותן בכדי לחסוך כסף בהוצאה חכמה. עתה עלינו להגדיר את הסכום  אותו אנחנו מיעדים לכיסוי החובות החודשי, שיהפוך בעתיד לסכום החיסכון שלנו, ואת יתרת הפער התקציבי לחלק בין סעיפי ההוצאה הקיימים, תוך קיצוץ תחילה מהסעיפים שבהם קל לנו לקצץ יותר. לכל סעיף בהוצאה נקבע תקציב ייעודי לאור הנתונים שאספנו.
  5. יעדים וחלומות: נכין רשימה של כל היעדים והחלומות שלנו, שכן לכל חלום יש מחיר (גם כלכלי). נוריד מהתקציב סכום הנדרש לחסכון לטובת מימוש החלום.
  6. ניהול השוטף: עתה, כאשר התייעלנו בכל סעיפי ההוצאות, ואנחנו יודעים מהי ההוצאה שנקבעה לכל סעיף, עלינו להקפיד לא לחרוג מהסכום שהוגדר. מומלץ את ההוצאות הקבועות לשלם בכרטיס אשראי בהוראת קבע, ואת ההוצאות המשתנות במזומן בלבד על מנת למנוע "פיתויים" ברכישות לא נדרשות.
  7. הוזלת ופריסת אשראי: יש לבחון את עלויות ההלוואות והאשראי הקיימים ולברר עם הבנק האם ניתן להוזילן או לפרוס אותן מחדש. לשלב זה חשוב להגיע עם תכנית כלכלית מסודרת כדי לזכות לשיתוף פעולה מטעם הבנק, ומומלץ לעשות אותו רק בליווי מקצועי, שכן הוא עשוי להתגלות כחרב פיפיות אם הוא לא נעשה נכון.
  8. בקרה: לאחר שהחלטנו על תקציב עלינו להתחיל ולהתנהל בהתאם לתקציב שקבענו, ולבחון האם יש פער בין ההוצאות המתוכננות להוצאות בפועל. במידה ויש, נתקזז על חשבון סעיפי תקציב אחרים. הבקרה חשובה להצלחת התהליך, שכן היא מבטיחה שאיננו מעגלים פינות וחוזרים אט אט למצב הקיים.

מבולבלים? לא אני…

כל המשפחות שליוויתי בתהליך ראו שזה אפשרי, ולא רק שמצבם הכלכלי השתפר משמעותית, גם ההתנהלות בבית נרגעה: ההורים לקחו על עצמם את ניהול הבית ולא התנהלו תחת הלחץ והעומס, הילדים הבינו את גבולות הגזרה, והמשפחה יצאה לדרך חדשה, בריאה יותר וחזקה יותר.  צריך רק להחליט….

איך עושים את זה בפועל?

  1. פגישת הכרות ללא עלות וללא מחוייבות: נכיר את המשפחה, את הסיפור הכלכלי, הקשיים והחלומות, נלמד את התהליך הצפוי לנו.
  2. נקיים פגישות לאיסוף החומר הכלכלי ומיפוי הוצאות והכנסות של המשפחה, נלמד מהו התקציב במשפחתי העומד לרשותכם ומהם התחייבויות המשפחה המידיות וארוכות הטווח. נלמד מהי התמונה הכלכלית המדויקת של המשפחה.
  3. יותאם תיק כלכלי משפחתי המותאם לערכי המשפחה וצרכיה.
  4. נלמד דרכי מימוש התיק הכלכלי שלכם, אמצעי בקרה לשמור על התקציב שנקבע בהתאם לצרכים שלהם.
  5. נקיים פגישות בקרה – איך חיים עם תקציב כלכלי מסודר.
  6. פגישות  נוספות אפשריות:

א.        פגישה עם כלל בני המשפחה על מנת להסביר להם על המצב החדש, יתרונותיו והשפעותיו על חוסנה של המשפחה.

ב.        פגישה משותפת עם נציגי הבנק במידה וישנו צורך.

  1. מיפוי פערים או צרכים אפשריים מלווים באנשי מקצוע מעולים:

א.        אנשי נדל"ן.

ב.        משכנתאות.

ג.         השקעות פיננסיות.

ד.        ביטוחים.

משך התהליך – שלושה חודשים.

אני, אישית, כבר עברתי אותו ואני במקום אישי ומשפחתי אחר. גם המשפחות שליוויתי.

ואתם?